לחימה
קפוארה היא לחימה כי במפגש בין שני שחקנים יש התקפות, התחמקויות והגנות. בעיטה מכוונת יוצרת איום אמיתי, והאדם שמולה צריך לזהות אותו ולהגיב בזמן. כמו באמנויות לחימה אחרות, מתרגלים מרחק, תזמון ושליטה בגוף - גם כשבוחרים לא לפגוע.
מה היא קפוארה?
קפוארה היא אמנות לחימה אפרו ברזילאית המשלבת - ריקוד, משחק, שיחה בלתי מילולית, תרבות, מוזיקה, אקרובטיקה ועוד.
מקורות הקפוארה החלו באפריקה לפני מאות שנים. הקפוארה עברה תהליכים רבים של התפתחות והיוותה כלי להישרדות פיזית ונפשית.
כיום הקפוארה הינה כלי (שעדיין מתפתח) לשיפור אורח החיים, הביטחון העצמי והאינטראקציה בין אנשים.
היא כלי לאימון עצמי, לשיפור התנועתיות, ליצירת חברויות וחוויות משמעותיות וטובות.
רגע,
אז זה לחימה או ריקוד?
אפשר להבין את הבלבול. קל לנו לחשוב שכל דבר הוא אך ורק דבר אחד.
כדורגל זה משחק.
גיטרה זה כלי נגינה.
ואבטיח זה פרי מאכל.
העולם המגוון והעשיר שהקפוארה מביאה יכול לערפל את ההגדרה החד משמעית הזו.
כמו שכדורגל זה גם קהילה וגם שיטת אימון ועוד ועוד,
וגיטרה זה גם מיומנות והבעה אישית,
ואבטיח זה גם שתיה וגם פיצוחים,
אז קפוארה היא גם לחימה וגם ריקוד וכולי...
וזה תלוי במקום ובאנשים:
יש מקומות שרואים בקפוארה בעיקר כלחימה והחלק הריקודי קיים כתוספת ממש קטנה, אם בכלל. תנועתיות הקפוארה מלומדת עד היום כמקור לשיפור יכולות לוחמים.
יש מקומות שבהם יש יותר דגש על הריקודיות והתנועה היפה, ושם הקפוארה פחות אגרסיבית.
וכן הלאה (אפרט עוד בהמשך).
הקפוארה מכילה אלמנטים מגוונים (תנועה, מוזיקה, משחק). המשקל שכל אחד נותן לכל תחום הוא אינדיבידואלי.
ולכן אם תחפשו היטב, כנראה שתמצאו את הקפוארה שמתאימה לכם.
וכעת, לתחומי הקפוארה:
ריקוד
קפוארה היא גם ריקוד כי התנועה מתרחשת ביחס למוזיקה ולקצב, עם זרימה, הבעה וסגנון אישי. שני אנשים נעים זה מול זה, משנים כיוון ומהירות ומרכיבים יחד רצף תנועתי שיכול להיראות כמו דואט מאולתר.
משחק
בקפוארה יש משחק כי שני המשתתפים מציבים זה לזה אתגרים ומגיבים למה שקורה עכשיו. אפשר להטעות, להפתיע, להזמין את האחר לתנועה או למצוא פתרון יצירתי למצב חדש. אין תסריט קבוע מראש, ולכן כל מפגש יכול להתפתח אחרת.
שיחה
קפוארה היא שיחה בלי מילים: בעיטה יכולה להיות שאלה, התחמקות יכולה להיות תשובה, ותנועה איטית יכולה להזמין את האחר להתקרב. כדי שהשיחה תימשך צריך להקשיב עם העיניים והגוף, להבין כוונות ולהגיב למה שהאדם שמולנו מציע.
מוזיקה
קפוארה היא מוזיקה כי המעגל בנוי סביב נגינה, שירה, מקצב ומחיאות כפיים. הברימבאו מוביל את הקצב ויכול להשפיע על האופי והמהירות של המשחק; השירים והנגנים משתתפים במה שקורה, לא רק מלווים אותו ברקע.
קהילה
קפוארה היא קהילה כי אי אפשר ליצור מעגל לבד. חלק מנגנים ושרים, שניים משחקים, ואחרים מגיבים ומחזיקים את האנרגיה המשותפת. האימונים, המפגשים והאירועים מפגישים אנשים בגילים וברקעים שונים ויוצרים קשרים לאורך זמן.
תרבות
קפוארה היא תרבות כי היא נושאת בתוכה היסטוריה אפרו-ברזילאית, מסורות, שפה, שירים וטקסים. כששרים בפורטוגזית, לומדים את משמעות השירים או מכירים מנהגים של הרודה, פוגשים עולם שנבנה ועבר מדור לדור.
טכנולגיה לימודית
אפשר לראות בקפוארה גם דרך ללמוד: מתנסים בתנועה, מקבלים תגובה מיידית מהאדם שמולנו ומתאימים את עצמנו. במקום רק לשמוע הסבר ולחזור על תרגיל, בודקים רעיון בתוך משחק ומגלים דרך הגוף מה עובד, מתי ולמה.
ועוד...
הקפוארה יכולה להיות גם אימון כושר, מקום לביטוי אישי, דרך לפתח ביטחון או הזדמנות להכיר אנשים. מי שאוהב אקרובטיקה ימצא בה אתגרים גופניים, ומי שאוהב מוזיקה או מפגש אנושי ימצא בה עולמות אחרים. דווקא השילוב הוא מה שהופך אותה לעשירה כל כך.